פסק-דין בתיק ת"א 16088-08-09

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975.

1.     התובע יליד 1.1.81 נהג אוטובוס במקצועו, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 3.9.08 בעת שנהג באוטובוס מ.ר. 6781615 (להלן: "האוטובוס"),וכתוצאה מכך נפגע בגופו (להלן:"התאונה").

2.     הנתבעת מודה בחבותה על פי דין ועיקר המחלוקת בתיק זה היא בשאלת שיעור הנכויות (רפואית ותפקודית) ואומדן הנזק הנובע מהן.

הנכות הרפואית:

3.     ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים "קפלן" שם אובחנו כאבים בגב התחתון, בצלעות ובכתפיים. התובע המשיך להיות במעקב רפואי בקופת החולים ואף ביצע טיפולי פיזיותרפיה.

4.     וועדה רפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות רפואית צמיתה עקב התאונה בשיעור של 5% על פי סעיף 37 7 (א) לתקנות המל"ל, וכן  נכויות זמניות:

א.              100% מיום 3.9.08 ועד ליום 5.11.08.

ב.              50% מיום 5.11.08 ועד ליום 4.12.08 .

ג.               20% מיום 5.12.08 ועד ליום 4.1.09.

ד.              הועדה קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 היות והמגבלה הרפואית ממנה סובל התובע עקב התאונה מזערית היא, ואינה מונעת ממנו לחזור לעבודה.

הנכות התפקודית :

5. התובע טוען בתצהירו כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים וממגבלות בגבו ובעיקר בעת פעילויות כגון: התכופפויות , הרמת משאות נהיגה ממושכת ובכל הכרוך במאמץ פיסי. התובע טוען כי כאביו מקרינים גם לרגלו השמאלית וכי טרם חזר לתפקד כבעבר.

6. ככל העולה מעדותו של התובע (מיום 9.12.10) -הלה ציין כי לאחר התאונה המשיך בעבודתו. בסיכומיו טען כי גם לאחר חזרתו לעבודה נדרש התובע למאמץ פיסי לאור שעות הנהיגה הארוכות ולישיבה הממושכת כאשר בסופו של דבר נאלץ להפסיק עבודתו שנה וחצי לאחר התאונה. מנגד טוענת הנתבעת כי התובע המשיך לעבוד כבר ביום התאונה, גם האוטובוס לא נפגע. בסיום תקופת אי הכושר שהומלצה לתובע הוא חזר לתפקד כרגיל ללא גריעה בהכנסותיו. 

7. כבוד השופט א. רובינשטיין ציין בע"א 4716/07 פלוני נגד כלל חברה לביטוח (פורסם בנבו, מיום 13.7.09) את אמות המידה על פיהן בוחנים את הנכות התפקודית של נפגע: "...טענה אחת שהחלטנו להידרש אליה היא נושא הנכות התפקודית. זו - כנקבע מכבר - עניינה "מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. התפתחות זו באה לבטא את תרגום הנכות הרפואית לנכות אשר באה לבטא את מידת הפגיעה בתפקודו של הנפגע" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792, 799, השופט - כתארו אז - אור); ע"א 354/79 מעין נ' ממרם פ"ד ל"ה (1)77 ,81 (השופטת בן-עתו)). כפי שמציין המחבר י' אנגלרד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מה' 3 (תשס"ה) 485), "הנכות התפקודית נקבעת על פי שיקול הדעת של בית המשפט, לאור כישוריו וסגולותיו האישיים של הנפגע על רקע עיסוקו... עם זאת, דרגת הנכות הרפואית היא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית...", ובהיעדר נתונים אחרים משמשת היא כאמת מידה. עוד משכבר הימים, בע"א 132/65 מיררו נ' לנגברג, פ"ד יט(3) 282, 284 ציין השופט - כתארו אז - ח' כהן, "שבהעדר ראיות אחרות לענין זה להנחת דעתו של בית המשפט משמשים אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הרופאים כאמת מבחן סבירה הצודקת למידת אבדן כושר העבודה"; ובע"א 4946/06 צל דוד נ' אליהו (לא פורסם) [פורסם בנבו], נאמר מפי המשנה לנשיאה ריבלין, כי "בהיעדר ראיות אחרות עשויה הנכות הרפואית ללמד על שיעור הפגיעה התפקודית של הנפגע, אולם יש לבחון תמיד את מידת 'התפקודיות' של הנכויות הרפואיות ואת המאפיינים הספציפיים של המקרה ושל הנפגע"; ראו גם ע"א 5175/06 כלל נ' אסרף (לא פורסם, [פורסם בנבו], פסקה 20, השופט ג'ובראן).... נושא הנכות התפקודית אינו תמיד קל להכרעה, שכן כולל הוא מטבעו גם רכיבים של השערה ואי ודאות. עסקינן במכלול שחלקו לוט בערפילי העתיד, קרי, כיצד יתפקדו התובע או התובעת לאורך שנים יבואו. ברי כי הבסיס לכך הוא מחד גיסא "אלה תולדות" - המצב הרפואי העדכני וכן תפקודו של התובע בעבר, לרבות בתקופה שלאחר התאונה, ומאידך גיסא, על יסודם של אלה, הגריעה מכושר ההשתכרות. אוסיף, כי ככל שהנכות הרפואית גבוהה, גם אם אינה פוגעת באינטלקט וביכולות הקוגניטיבית כהוא זה, אין להתעלם הימנה גם במבט צופה פני עתיד, שכן מעבר לשינויים רפואיים אפשריים, לתנודות כלכליות יוודע לא אחת (אם גם לא תמיד) אפקט מעשי רב יותר כשהמדובר בבעל נכות גבוהה".

8. מכל האמור לעיל, אני סבור כי על פי האמור בהחלטת ועדת הערר, התיעוד הרפואי, עדות התובע ונסיבות המקרה  וגם לאור העובדה כי התובע אישר בעדותו כי הוא אף עובד שעות נוספות גם לאחר התאונה, אני קובע כי הנכות התפקודית של התובע זהה לנכות הרפואית.

בסיס השכר :

9. התובע העיד כי שכרו בחברה בה עבד קודם לתאונה היה 23 ש"ח לשעה. גם אם היה ממשיך לעבוד באותה חברה שכרו היה נשאר בסכום זה. בחברת "אגד" בה החל התובע לעבוד לאחר התאונה -הגם שלא צירף תלושי שכר-הינו 26.5 ש"ח לשעה. המסקנה היא כי לאחר התאונה עלה שכרו של התובע.

אומדן הנזקים:

10.  כאב  וסבל: